הונאות יציאה בעולם הקריפטו

אמור במדריך זה אינו מהווה ייעוץ מכל סוג שהוא לרבות ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ כאמור. 
שוק המטבעות הדיגיטליים הינו בעל סיכון רב.
איננו מבטיחים את מידת הדיוק ו/או עדכניות המידע שבמדריך והשימוש בו הינו על אחריותך בלבד וכפוף לתנאי התקנון.

מהי הונאת יציאה?

הונאת יציאה היא סוג של תרמית שבה מפעילי פרויקט או פלטפורמה נוטשים אותו פתאום לאחר שגייסו כסף ממשקיעים, ובורחים עם הכספים. בעולם הקריפטו, הונאות יציאה הפכו לתופעה מוכרת: מפתחי מטבע דיגיטלי או מנהלי בורסה קריפטוגרפית אוספים כספי משקיעים תחת הבטחות שונות – ואז סוגרים את הפרויקט ונעלמים עם הכסף, תוך שהמשקיעים נותרים ללא כלום. הונאות כאלה מנצלות את האנונימיות והיעדר הרגולציה המאפיינים את שוק המטבעות הדיגיטליים, מה שמקשה על איתור האשמים והשבת הכספים.

המונח "Exit Scam" התפרסם עוד בימיו המוקדמים של הדארקנט, כאשר מנהלי אתרי מסחר לא חוקיים היו נעלמים עם כספי הפיקדונות של המשתמשים. כיום, הוא מתייחס בעיקר למקרים בתחום הקריפטו שבהם הצוות או היזמים נוטשים ביודעין את הפרויקט עם כספי המשקיעים. במקרים רבים זה קורה לאחר תקופה של הייפ והבטחות שווא – הפרויקט זוכה לפרסום, המשקיעים מתפתים להכניס כסף, ואז ביום בהיר אחד האתרים, ארנקי הקריפטו או הערוצים הרשמיים נסגרים ללא התראה מוקדמת.

סוגי הונאות יציאה בקריפטו

ניתן למיין הונאות יציאה בקריפטו לכמה סוגים עיקריים, בהתאם לאופי הפרויקט והמנגנון שבו מתבצעת ההונאה:

• הונאות יציאה ב-ICO (הנפקת מטבע ראשונית): בתקופת הבהלה לקריפטו (בעיקר 2017–2018) צצו מאות פרויקטים שהציעו מטבע חדש וגייסו הון דרך ICO. במקרים רבים התגלו חלקם כהונאות יציאה – היזמים גייסו מיליוני דולרים ולא סיפקו את המוצר או הטכנולוגיה שהובטחו. לדוגמה, שלושה פרויקטים ישראליים מפורסמים (Sirin Labs, Stox ו-Leadcoin) גייסו יחד כ-250 מיליון דולר, אך לא מימשו את הבטחותיהם למשקיעים. לפי תביעה שהגישו עובדים לשעבר, הכספים שגויסו ב-ICOs הללו נוצלו לכאורה לצרכים אישיים של היזמים במקום לפיתוח המוצרים. זהו הדפוס הקלאסי בהונאת ICO: הבטחות גדולות, גיוס הון מהיר – ואז היעלמות או כישלון מכוון של הפרויקט.
• "ראג פול" בפרויקטי DeFi ומטבעות חדשים: ראג פול (Rug Pull) הוא כינוי להונאת יציאה אופיינית בתחום ה-DeFi. בתרחיש זה המפתחים משיקים טוקן או פרוטוקול DeFi, יוצרים נזילות ראשונית ומשווקים אותו באגרסיביות (לרוב דרך רשתות חברתיות וקהילות קריפטו). לאחר שמשקיעים רבים רוכשים את המטבע בשל ההייפ וההבטחות, המפתחים מנצלים את שליטתם בחוזים החכמים כדי למשוך בפתאומיות את כל הנזילות והכספים – ומשאירים את המשקיעים עם טוקנים חסרי ערך. תופעת הראג פול נפוצה במיוחד בפיננסים מבוזרים, עקב אנונימיות המפתחים, חוסר רגולציה, והקלות בהשקת פרויקטים חדשים. למעשה, בשנת 2021 הונאות מסוג ראג פול זינקו והפכו לאחד הגורמים המרכזיים לעלייה בהיקף ההונאות בקריפטו. דוגמה בולטת היא מטבע ה"סquid Game" – טוקן ממותג לפי סדרת נטפליקס מפורסמת – שערכו זינק במאות אלפי אחוזים תוך ימים ספורים, עד שהמפתחים האנונימיים משכו את הכסף (כ-3.3 מיליון דולר) ונעלמו, והשאירו כ-40 אלף משקיעים עם מטבע חסר ערך.
• בורסות וזירות מסחר מזויפות: סוג נוסף של הונאת יציאה הוא בורסת קריפטו או פלטפורמת השקעה שנראית לגיטימית אך נועדה לעקוץ. במקרים אלה, המפעילים מקימים זירת מסחר, אתר או אפליקציה, מושכים אליה משתמשים וכספיהם, ולאחר צבירת מסת כסף קריטית – סוגרים את השירות. המשקיעים מגלים שהבורסה ירדה מהרשת, ושכל הנכסים שהפקידו נעלמו. אחת הפרשות הידועות היא סגירת הבורסה הטורקית Thodex בשנת 2021: הבורסה, שהייתה בין הגדולות בטורקיה, עצרה בפתאומיות את המסחר וגרמה לבהלה בקרב כ-391,000 משתמשים. עד מהרה נודע שמנכ"ל הבורסה, פארוק פתיח אוזר, ברח מהמדינה עם נכסי לקוחות בשווי מוערך של כ-2 מיליארד דולר. אוזר נתפס כעבור כשנתיים, וב-2023 נגזר עליו עונש חריג של 11,196 שנות מאסר בגין תרמית והונאת המשקיעים. גם בישראל נחשפו מקרים דומים: בשנת 2023–2025 פעלה רשת נוכלים שהתחזתה לחברת השקעות בקריפטו, פנתה למשקיעים (בעיקר מבוגרים דוברי רוסית) ושכנעה אותם להעביר כספים לפלטפורמה פיקטיבית – ואז ניתקה קשר ונעלמה עם סכום של כ-25 מיליון ש"ח. שלושה חשודים נעצרו בפרשה הזו בישראל במאי 2025, לאחר חקירה סמויה, כשהכספים ברובם כבר הועברו למטבעות קריפטו וקשה להשבה.
• תרמיות פונזי ו"השקעות" תשואה: חלק מהונאות הקריפטו מתנהלות כסכמות פונזי, שבהן מובטחות תשואות גבוהות וקבועות כדי למשוך משקיעים נוספים. בסכמות אלה אין באמת מודל עסקי בר-קיימא – הכסף שמתקבל ממגויסים חדשים משמש לתשלומי "רווחים" ללקוחות קודמים, עד שהתרמית קורסת. בשלב הקריסה, המפעילים לרוב נעלמים עם יתרת הכספים – שזה רגע ה"Exit Scam" שלהם. כך קרה למשל בפרשת Finiko ברוסיה (2021), שבה הובטחו למשקיעים תשואות על השקעות קריפטו; הסכמה גייסה מעל 1.1 מיליארד דולר לפני שהתמוטטה. בדומה, פרשת PlusToken בסין (2019) ו-OneCoin (2016) הסתיימו בכך שמייסדי התוכנית נעלמו או נעצרו, והמשקיעים איבדו את חסכונותיהם. גם אם תרמיות פונזי אינן "הונאת יציאה" קלאסית מתוכננת מראש (לעיתים הן מתמוטטות עקב חוסר יכולת להמשיך לשלם), עבור המשקיעים התוצאה הסופית זהה – הכסף נעלם בעקבות הבטחות שווא.

איך הונאות יציאה מופיעות בעולם הקריפטו?

הונאות יציאה התפתחו במקביל לצמיחת שוק הקריפטו והנכסים הדיגיטליים. מספר גורמים הפכו את התחום לכר פורה במיוחד עבור תרמיות מסוג זה:

• אנונימיות וחוסר רגולציה: ברוב פרויקטי הקריפטו קל למייסדים להישאר בעילום שם או בזהות בדויה. פלטפורמות מבוזרות מאפשרות גיוס כספים בלי פיקוח רגולטורי הדוק. כתוצאה, נוכלים יכולים להפעיל פרויקט, לאסוף הון ולהיעלם – לעיתים מבלי שניתן יהיה לאתרם. הקלות ביצירת טוקנים חדשים וחוזים חכמים ללא פיקוח מאפשרת להונאות לצוץ ולדעוך בקצב מהיר.
• הייפ, FOMO ומשקיעים לא מנוסים: שוק הקריפטו ידוע בתנודתיות ובהייפ תקשורתי. בזמן עליות חדות במחירי מטבעות, משקיעים רבים – חדשים וותיקים – חוששים להישאר בחוץ (Fear of Missing Out) ומשקיעים בפרויקטים לא מוכרים ללא בדיקה מעמיקה. הנוכלים מנצלים את האווירה הזו ליצירת הבטחות לא מציאותיות (למשל "תשואה מובטחת של 300%" או "המטבע הבא שיגיע לירח") וכך מושכים קורבנות. בשנת 2021, למשל, זינקו הונאות הקריפטו לממדי שיא – כ-7.7 מיליארד דולר שווי מטבעות נגנב מקורבנות ברחבי העולם באותה שנה, עלייה של 81% לעומת 2020. רבים מהפרויקטים הללו התקיימו זמן קצר בלבד לפני שקרסו: אורך החיים הממוצע של תרמית השקעה בקריפטו התקצר מחדשים או שנים בעבר לכ-70 ימים בלבד ב-2021, מה שמראה שהנוכלים יוצרים "באזז", גורפים כסף ובורחים מהר לפני שהמשקיעים או הרשויות יתעוררו.
• טכנולוגיות חדשות והעדר הבנה טכנית: תחום הבלוקצ'יין וה-DeFi כולל מונחים טכניים מורכבים (כגון חוזים חכמים, נזילות, Yield Farming ועוד). משקיעים שאינם בעלי רקע טכנולוגי מתקשים להבחין בין פרויקט לגיטימי לבין חוזה חכם זדוני. נוכלים מנצלים זאת – משיקים חוזה עם "דלת אחורית" המאפשרת להם לנצל את כספי הנזילות, או מוסיפים יכולות נסתרות כמו הדפסת מטבעות בלתי מוגבלת לעצמם. עבור המשקיע הממוצע, הפרויקט עשוי להיראות לגיטימי לחלוטין עד לרגע ההונאה.
• דוגמאות מהעולם האמיתי: הונאות יציאה אינן תאורטיות – הן התרחשו ופגעו באלפי אנשים. מלבד המקרים שצוינו (Thodex, Africrypt, סקוויד-גיים, ועוד), ניתן למנות גם את קריסת הבורסה הקנדית QuadrigaCX ב-2019, שבה מייסד הבורסה נעלם (לטענת החברה, נפטר במפתיע) ולקוחות איבדו גישה לכ-190 מיליון דולר. גם קריסת אימפריית FTX המתוקשרת ב-2022 – למרות שנבעה מהונאת ענק וניהול כושל ולא מ"בריחה" קלאסית – המחישה כיצד אפילו פלטפורמות גדולות עלולות להותיר משקיעים ללא כספם עקב מעשי תרמית והסתרת מידע. בישראל, התפוצצות פרשת משה חוגג הראתה שגם דמויות מוכרות בתעשייה עלולות להיות מעורבות בהונאות: חוגג גייס בשנים 2017–2018 קרוב ל-290 מיליון דולר ממשקיעים בארץ ובעולם עבור מספר פרויקטי בלוקצ'יין, וכעת הוא ניצב בפני אישומי הונאה חמורים בטענה שהשתמש בכספים לטובת ענייניו הפרטיים.

דוגמאות עדכניות להונאות יציאה (2020–2025)

בשנים האחרונות התרחשו מספר מקרים בולטים של הונאות יציאה, בישראל ובעולם. להלן סקירה של דוגמאות מרכזיות בין 2020 ל-2025, כולל פרטי המקרה, היקף הכספים וההשלכות:

ישראל: פרשות מרכזיות

• תרמית ה-ICO של משה חוגג (2017–2021): משה חוגג – יזם הייטק ומשקיע מוכר, ובעליה לשעבר של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים – נחשד בניהול סדרת הונאות קריפטו בסכומי עתק. בין 2017 ל-2018 גייסו חוגג ושותפיו כ-290 מיליון דולר ממשקיעים בישראל ובעולם עבור ארבעה פרויקטי בלוקצ'יין שונים, ביניהם Sirin Labs (פיתוח סמארטפון מבוסס בלוקצ'יין), Stox (פלטפורמת חיזוי) ו-Leadcoin (רשת לשיתוף לידיים שיווקיים). לפי חקירת המשטרה, חוגג לא מימש את הבטחות הפרויקטים, ובעצם ניצל את כספי ההשקעות למטרותיו האישיות – דבר המהווה הונאת יציאה בקנה מידה גדול. בנובמבר 2021 נעצר חוגג עם כמה מעורבים נוספים, ובאוגוסט 2023 המשטרה המליצה להעמידו לדין באשמת הונאה, גניבה והלבנת הון. נכון ל-2025, חוגג ממתין להחלטות הפרקליטות ובינתיים מכחיש את כל ההאשמות. פרשה זו הדהדה בארץ לא רק בשל סכומי הכסף (מאות מיליוני שקלים) אלא גם כיוון שחוגג היה דמות בולטת שזכתה לאמון – מה שממחיש שכל משקיע חייב לנקוט סקפטיות, גם מול "כוכבים" בתעשייה.
• הרשת להונאת משקיעי קריפטו ("עוקץ הרוסי", 2023–2025): מקרה טרי שנחשף על ידי יחידת הסייבר בלהב 433 הוא רשת נוכלים בישראל שהתמקדה בהונאת משקיעים פרטיים. לפי המשטרה, שלושה חשודים (בהם צעיר בן 21) התחזו לנציגי חברת השקעות קריפטו ופנו באופן יזום לעשרות קורבנות – רבים מהם עולים חדשים ומבוגרים דוברי רוסית. הנוכלים שכנעו את הקורבנות להעביר אליהם כסף לצורך השקעה במטבעות דיגיטליים, הבטיחו רווחים נאים, ולאחר שקיבלו את הכסף ניתקו מגע ונעלמו. ההונאה פעלה במשך תקופה וכך נצברו כ-25 מיליון ש"ח בכספי הקורבנות. במאי 2025 עצרה המשטרה את חברי הרשת ותפסה ברשותם מטבעות קריפטו בשווי דומה לסכום שנגנב, אם כי לא ברור כמה מהכסף יוחזר לנפגעים. פרשה זו מדגישה את הסיכון שבהצעות השקעה אטרקטיביות מדי מצד גורמים לא מוכרים – במיוחד כשהפנייה נעשית באופן ישיר (טלפון, רשת חברתית) ולא דרך גוף פיננסי מוסדר.
• קריסת Celsius והרשעת אלכס משינסקי (2022–2023): חברת Celsius Network, שהוקמה ונוהלה על-ידי הישראלי-אמריקאי אלכס משינסקי, הייתה פלטפורמת הלוואות והשקעות קריפטו שהגיעה בשיאה לניהול נכסים בשווי של 25 מיליארד דולר. החברה הבטיחה למשקיעים תשואות גבוהות של עד 17% בשנה על הפקדות קריפטו, והציגה עצמה כ"תחליף בנק" מודרני. בפועל, לפי כתבי האישום, משינסקי וצלסיוס ניהלו פעילות בסיכון גבוה, נפחו באופן מלאכותי את ערך הטוקן הפנימי שלהם (CEL) והציגו מצגי שווא לגבי בטיחות ההשקעה. בקיץ 2022, על רקע נפילות בשוק הקריפטו, נקלעה Celsius לחדלות פירעון והקפיאה משיכות של לקוחות – צעד שחשף גירעון ענק של כ-1.19 מיליארד דולר בנכסי החברה. משינסקי עצמו משך לחשבונו כ-48 מיליון דולר טרם הקריסה, בין היתר למימון רכישת נכסי יוקרה. הוא נעצר והואשם בהונאת משקיעים רחבת-היקף. בסוף 2023 גזר בית משפט פדרלי בארה"ב על משינסקי 12 שנות מאסר, לאחר שהודה באשמה במסגרת עסקת טיעון. אלפי נפגעי צלסיוס – בהם גם ישראלים – איבדו את חסכונותיהם, וחלקם העידו במשפט כי נאלצו לשנות את חייהם (יש שנאלצו לבטל טיפולים רפואיים או לצאת מחדש לשוק העבודה בגיל מתקדם). מקרה צלסיוס משמש תמרור אזהרה: אפילו פלטפורמה מוכרת עם מנכ"ל מפורסם לא חסינה מהתדרדרות לכדי הונאה ו"יציאה" על חשבון הלקוחות.

עולם: מקרים בולטים

• פרשת Thodex (טורקיה, 2021): אחת מהונאות היציאה הגדולות בהיסטוריה של הקריפטו. באפריל 2021 הפסיקה בבפתאומיות בורסת הקריפטו הטורקית Thodex את פעילותה, והשאירה כ-400 אלף משתמשים ללא גישה לכספם. התברר שמייסד הבורסה, פארוק פתיח אוזר, נמלט לחו"ל עם נכסי לקוחות בשווי עצום המוערך בכ-2 מיליארד דולר. המקרה גרם לזעם ציבורי בטורקיה ולמבצע משטרתי נרחב, שבמסגרתו נעצרו עשרות מעובדי הבורסה. אוזר עצמו אותר באלבניה והוסגר חזרה לטורקיה. בספטמבר 2023 הרשיע בית משפט באיסטנבול את אוזר ובני משפחתו בהונאה, וגזר על כל אחד מהם עונש מאסר של 11,196 שנים – עונש סמלי המשקף את חומרת הפגיעה בעשרות אלפי הקורבנות. פרשת Thodex הדגישה את הסיכון שבשמירת כספים בבורסות לא מפוקחות: משתמשים רבים פנו לשוק הקריפטו בטורקיה כגידור מול נפילת הלירה, אך מצאו עצמם מרומים ואובדי נכסים בלילה אחד.
• היעלמות Africrypt (דרום אפריקה, 2021): שני אחים בדרום אפריקה, ראיס ואמיר קאژی (Cajee), הפעילו חברת השקעות קריפטו בשם Africrypt והבטיחו ללקוחותיהם רווחים מניהול תיקי ביטקוין. באפריל 2021 שלחו האחים הודעה בהולה ללקוחות, בטענה שפרצת אבטחה גרמה לפריצה ולגניבת כל נכסי החברה. הם ביקשו מהמשקיעים שלא לערב רשויות, באופן מחשיד – ואז נעלמו בעצמם. בהמשך התברר כי יחד עם האחים נעלמו גם כ-69,000 ביטקוין מכספי הלקוחות – שווי עתק של כ-3.6 מיליארד דולר בזמנו. חקירת הרשויות בדרום אפריקה העלתה חשד כבד שה"קנס" היה למעשה תרמית יציאה מתוחכמת. נכון ל-2022, האחים קאژی עדיין היו נמלטים, וקיימות שמועות שחלק מהכספים הועברו דרך תיווך של גורם מסתורי שהציע למשקיעים החזר חלקי תמורת ויתור על תביעות. מקרה Africrypt נחשב לאחד מהעוקצים הגדולים בתולדות הביטקוין, והוא המחיש כיצד גם במדינות עם פיקוח פחות הדוק, ההונאות עלולות להגיע לסכומי עתק.
• עוקץ "Squid Game" (בינלאומי, 2021): כפי שהוזכר, טוקן ה-SQUID היה מטבע Meme שנוצר בהשראת סדרת הנטפליקס הפופולרית. הוא שווק כ"כרטיס השתתפות" במשחק רשת מבוסס על הסדרה, ומשך המוני משקיעים קטנים מרחבי העולם. בתוך כשבוע מרגע השקתו מחיר המטבע זינק מאלפית הדולר לערך שיא של כ-2,860 דולר(!), בין היתר לאחר שסוקר בהבלטה באתרי חדשות מובילים. אולם בשיא ההתלהבות משכו המפתחים האנונימיים את כל הנזילות (כ-3.3 מיליון דולר) והפסיקו את הפרויקט. ערך מטבע SQUID צנח מיד לאפס, והאתר והרשתות החברתיות של הפרויקט נעלמו. כ-40 אלף משקיעים נותרו עם מטבע חסר ערך וללא שום גורם לפנות אליו. עוקץ זה המחיש את הסכנה בהשקעה על סמך טרנד תרבותי/תקשורתי מבלי לבדוק את הפרטים: אפילו כלי תקשורת גדולים לא זיהו את הדגלים האדומים (כגון צוות אנונימי ומודל עסקי בלתי ברור) ונתנו לפרויקט במה – מה שהגביר את אמון הציבור וסייע לנוכלים.

(ישנם כמובן מקרים רבים נוספים מהעולם בשנים אלה – כמו קריסת תוכנית הפונזי BitConnect ב-2018, פרשת PlusToken הסינית, ועוד – אך השתדלנו להתמקד בדוגמאות עדכניות וייצוגיות.)

איך להימנע מהונאות יציאה בהשקעות קריפטו?

הלקחים ממקרי העוקץ הללו ברורים: משקיעי קריפטו חייבים לנקוט משנה זהירות. להלן מספר המלצות מעשיות שיכולות לסייע בהגנה מפני הונאות יציאה ותרמיות דומות:

• בדיקת רקע יסודית (DYOR – Do Your Own Research): לפני השקעה בפרויקט חדש, בצעו מחקר עצמאי. בדקו מיהם אנשי הצוות העומדים מאחוריו – האם זהותם ידועה ומאומתת? האם יש להם מוניטין בתחום? פרויקט עם צוות אנונימי לחלוטין צריך להדליק נורה אדומה. חפשו בגוגל וברשתות החברתיות איזכורים לפרויקט, קראו את התגובות בקהילות הקריפטו ובדקו אם מישהו התריע מפניו.
• היזהרו מהבטחות מוגזמות ותשואות מובטחות: אם פרויקט מבטיח לכם רווחים מובטחים או תשואה גבוהה באופן חריג ללא סיכון, זו כנראה מלכודת. בשוק החופשי אין "ארוחות חינם" – תשואה גבוהה תמיד תלווה בסיכון גבוה. נוכלים מנוסים יודעים לפתות עם הבטחות כמו "להכפיל את הכסף בחודש" או "רווח פסיבי בטוח", אבל משקיע זהיר יטיל בכך ספק מיד.
• בדקו את המסמכים הטכניים והחוזים החכמים: בפרויקטי קריפטו, במיוחד ב-DeFi, עיינו ב-Whitepaper (מסמך התוכנית) של הפרויקט. שימו לב אם ההסבר הגיוני וברור. במידה וקיים חוזה חכם (לדוגמה, עבור טוקן או פרוטוקול), בדקו אם הוא עבר ביקורת אבטחה (Audit) חיצונית. דוח ביקורת ממקור בלתי תלוי יכול לחשוף "דלתות אחוריות" בחוזה. אם הקוד פתוח, ייתכן שתמצאו בקהילות המפתחים (כמו GitHub) ניתוחים של הקוד. היעדר ביקורת ונוכחות אפשרויות מסוכנות (כגון יכולת להנפיק לעצמם מטבעות ללא הגבלה או נעילת נזילות קצרה מדי) הם סימני אזהרה ברורים.
• העדיפו פלטפורמות אמינות ומוכרות: כאשר משקיעים דרך בורסה או ברוקר – העדיפו גופים ידועים עם רקורד מוכח. אמנם גם גדולים עשויים ליפול (ע"ע פרשת FTX), אבל הסיכון גבוה יותר בפלטפורמות קיקיוניות או חדשות ללא היסטוריה. בדקו אם לפלטפורמה יש רגולציה כלשהי או רישיון פיננסי במדינה מוכרת. בישראל, למשל, רשות ניירות ערך מזהירה מפני פעילות גופים לא מורשים בפיננסים. כמו כן, אל תשימו את כל הביצים בסל אחד: פזרו סיכונים בין מספר מקומות ושמרו חלק מהנכסים בארנק הפרטי שלכם (Self-Custody) ולא רק בבורסה.
• שמרו על סקפטיות וחשד בריא: אם קיבלתם פנייה פרטית (בטלפון, במייל או ברשת חברתית) עם הצעת השקעה בקריפטו – היו חשדניים. חברות לגיטימיות לרוב לא ייזמו פנייה אישית אקראית ללקוח ויציעו "הזדמנות חד פעמית". לעולם אל תמסרו סיסמאות או מפתחות פרטיים, ואל תעבירו כספים ישירות לאדם שטוען שהוא "נציג" ללא אימות כפול. במידה ומישהו מתחזה לתמיכת לקוחות (כמו מתחזים לשירות של Binance או בנק), עצרו ובדקו ישירות מול החברה הרשמית. כל הצעת השקעה דחופה שדורשת "לפעול עכשיו כי אחרת תפספס" – צריכה להדליק אצלכם נורה אדומה.
• היעזרו בכלים וקהילה: בעולם הקריפטו יש כיום קהילה ערנית וכלים מתקדמים. ישנם אתרי אינטרנט וערוצים חברתיים המרכזים דיווחים על הונאות חדשות. עקבו אחרי מקורות מידע אמינים (למשל, דיווחי חברות בלוקצ'יין אבטחתיות, או אזהרות רגולטוריות). ניתן גם להשתמש בכלים אנליטיים שעוקבים אחרי ארנקי המפתחים – לעיתים רואים סימנים מקדימים, כמו העברת כספי נזילות החוצה בפרויקט DeFi, שיכולים להתריע על Rug Pull מתקרב. במידת האפשר, התייעצו עם משקיעים מנוסים או מומחי אבטחה לפני כניסה לפרויקט מסוכן.

לסיכום, הונאת יציאה בקריפטו היא איום ממשי אך ניתן לצמצם את הסיכון על ידי מודעות וערנות. בעולם שבו כסף דיגיטלי יכול להיעלם בלחיצת כפתור, האחריות העיקרית מוטלת על המשקיע להגן על עצמו. בדקו, שאלו, ואל תתפתו לחלומות התעשרות קלים – וכך תגנו על כספכם מפני ה"Exit Scam" הבא.